אביה: אז מה אתה עושה באמצע שום מקום בשתיים בלילה?
נרי: שום דבר טוב.
-
נרי: מה את צוחקת? אל תראי אותי ככה עוזר עם האוטו, אני לא ג׳נטלמן. אני אדם מפוקפק ביותר.
אביה: חוזר ממסע רצח?
נרי: כן. ואת בדיוק הטיפוס שלי.
-
נרי: התכוונתי טיפוס הרצח שלי, כלומר לרוצחים סדרתיים בדרך כלל יש טיפוס-
אביה: הבנתי, הבנתי, לא לדאוג. לא חשבתי שאתה מנסה להתחיל איתי
נרי: אני לא?
-
נרי: האמת שאני חוזר מהאקסית שלי.
-
נרי: לא, לא בקטע כזה. סתם שיחת קלואז׳ר רצינית כזאת שנמשכה אל הלילה.
אביה: עכשיו אני מבינה למה אתה צריך משהו מתוק.
-
נרי: אה, כן, זה פשוט היה ממש אינטנסיבי.
-
אביה: האמת שגם עלי עבר לילה קשוח.
נרי: חשבתי שאמרת שהיית עם אבא שלך.
אביה: כן... הוא סובל מדיכאון קליני. הייתי איתו כל הלילה בבית חולים, אשפזתי אותו.
נרי: וואו .
אביה: הוא הגיע למצב שלא השאיר כבר ברירה.
נרי: אני ממש מצטער לשמוע.
אביה: זה בסדר. אני כבר רגילה לזה. זו לא פעם ראשונה. אני פשוט מרגישה רע שלא נשארתי אתו שם.
נרי: הוא לבד?
אביה: לא, אחותי הגיעה, היא מטפלת בו. פשוט לא ידעתי שזה יגיע למצב כזה היום, אחרת הייתי לוקחת מישהו שיוציא את איימי.
נרי: אולי זה טוב אבל שתהיה לך קצת מנוחה.
אביה: כן, בינתיים המנוחה עובדת מדהים.
-
אביה: היא תמיד שם להציל את המצב, ממש מזל שיש את נועה.
נרי: מכיר את זה.
אביה: אתה? דווקא נראה הילד האהוב.
נרי: לפחות ניצחת.
אביה: ניצחתי.
נרי: בתחרות מי הכי מסכן בתחנת הדלק בשתיים בלילה בחור תחת הזה.