נעמה: מה אתה עושה?! תפתח את האור!
(רוני מלטף אותה)
רוני: אל תדאגי אני פה איתך
נעמה: נו תפתח אותו
רוני: אני מגן עליך
נעמה: ולא תיעלם לי?
רוני: בחיים לא
נעמה: וואלה מעניין כי עשית לי גוסטינג לפני שבוע וחצי
רוני: מה?
(נעמה הדליקה את האור)
נעמה: גוסטינג – יעני רוח רפאים – יעני משהו שנעלם – כמוך!
רוני: אה-
נעמה: ושנינו יודעים את זה אז אל תנסה אפילו להכחיש כי זה סתם מביך
רוני: אז כל הזמן הזה ידעת מי אני?
נעמה: אני הזמנתי אותך לא?
רוני: למה לא אמרת כלום?
נעמה: אני לא חייבת לך כלום
רוני: אז למה הזמנת אותי?
נעמה: רציתי להבין מי אתה, מי הזבל שפשוט מפסיק לענות ונעלם באמצע החיים אחרי שבוע וחצי של התכתבות.
רוני: כל הטרחה בשביל זה?
נעמה: הפרצוף שלך עכשיו גם די נחמד
רוני: טוב אז אני מבין שאני לא אקבל את הדירה
נעמה: no shit
(רוני קם ומתחיל לצאת)
רוני: שיהיה לך אחלה יום
נעמה: לך להזדיין
רוני: אולי באמת

(רוני יוצא מהבמה ונעמה חוזרת למחשב ומקלידה בעצבים)
(רוני צועק מחוץ לבמה)

רוני: למה זה לא נפתח?
נעמה: מה?
רוני: למה זה לא נפתח?
נעמה: אפילו לפתוח דלת אתה לא יכול? (לעצמה) איזה דביל

(נעמה יוצאת מחוץ לבמה, נשמעים קולות מפתח)
(מחוץ לבמה) נעמה: זין!!

(שניהם חוזרים לבמה)

רוני: נעלת אותי אצלך בבית משוגעת?